כלכלה למתחילים
א'
52
בכל אחת מהמדינות התושבים החליטו לצרוך
400
ככרות לחם
,
כמות
שהיא
המינימום לקיום פיזי.
לפיכך:
ג' מדינה
תתמקם בנקודה
1
B
על עקומת התמורה שלה
(תייצר
400
ככרות
04 - לחם ו
זוגות
נעליים).
ד' מדינה
תתמקם בנקודה
2
B
על עקומת התמורה שלה (תייצר
400
ככרות
03 - לחם ו
זוגות
נעליים).
כפי ש
ניתן ל
ות, רא
במדינה
ג',
שבה כולם אופים, ע
וסקים גם בייצור נעליים
,
ובמדינה
ד'
, שבה כולם
סנדלרים, עוסקים גם בייצור לחם.
יום אחד נפגשו תושבי שתי המדינות ונדהמו להיווכח כמה אינם יעילים באחד המוצרים לעומת
שכניהם. אז הוחלט שבמדינה
ג'
, שבה כולם אופים, ייצרו רק לחם (נקוד
ה
A
1
), ובמדינה
, שבה ד'
כולם סנדלר
ים, ייצרו רק נעליים (נקודה
A
2
.)
, יחד ה"כ בס ,כך
תושבי שתי המדינות
יוכלו לייצר
1,000
ככרות לחם
001 -ו
זוגות נעליים.
את התפוקה הם יחלקו ב
י
ניהם שווה בשווה (
בהתאם
ליחס
שבין
מספר התושבים
בכל אחת
כל : )
מדינה תקבל
500
ככרות
05 - לחם ו
זוגות נעליים
, או אם תרצו, כל
תושב בכל אחת מהמדינות
יקבל
50
ככרות לחם ו
- 5
זוגות נעליים.
בטבלה
3.2
ניתן לראות כי באופן זה,
כל מדינה משיגה יותר
.
3.2 טבלה
מצב הסחר בין המדינות
מדינה ג'
+
ככרות לחם
זוגות נעליים
מדינה ד'
+
ככרות לחם
זוגות נעליים
1
. לפני הסחר
400
+ 40
400
+ 30
2
. קיום ס
חר
500
+ 50
500
+ 50
3
. סך התוספת (
1)-(2)
100
10
100
20
מסקנה
קיום
הסחר בין המדינות מעניק ל
תושביהן יותר מוצרים.